פתיחה — אני רוצה לדבר על המשיח
אני רוצה לדבר על המשיח.
לא רק על מה שכתוב עליו בספרים, אלא על הדרך שבה התחלתי לחפש אותו ועל הרגע שבו נדמה היה לי שכל החלקים מתחברים.
למה התחלתי לחפש
חזרתי בתשובה בגיל עשרים ושבע. התחלתי ללמוד קבלה וחסידות והתקרבתי לרב מיוחד מאוד, שאותו לא אזכיר כאן. למדתי ממנו במשך שנים. הייתה לו תורה מעניינת מאוד ודרך חשיבה מקורית, והוא פתח לי שערים שלא הכרתי.
בשלב מסוים חשבתי שאולי בו נמצאת הדמות שחיפשתי. בהמשך עזבתי, כאשר הבנתי עם עצמי שהוא כנראה אינו המשיח. אבל השאלה לא עזבה אותי.
מי הוא המשיח? מה בכלל אנחנו מחפשים? האם מדובר ברב גדול, בצדיק נסתר, בנביא, במלך או באדם שאמור יום אחד ליפול מן השמים? ומדוע כל כך הרבה זמנים שנאמרו על ביאת המשיח עברו לכאורה בלי שהגיע?
מה זה משיח
משיח הוא קודם כול אדם. מלך בשר ודם הנושא את עם ישראל, נלחם את מלחמותיו ומוליך אותו מן המקום שבו הוא נמצא אל המקום שאליו הוא ראוי להגיע.
כאשר ישראל ביקשו מלך, הם לא ביקשו אדם שיישב בבית המדרש וילמד אותם שיעור. הם אמרו:
״ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.״
— שמואל א ח, כ
לחכמי ישראל, לכוהנים ולשבט לוי יש תפקיד רוחני. למלך יש תפקיד אחר. הוא נושא את הגוף הלאומי: את הארץ, הצבא, הכלכלה, הגבולות, הכבוד והביטחון של ישראל. הוא צריך לפעול במקום שבו דם נשפך והחלטות נעשות, לא רק במקום שבו רעיונות נלמדים.
מילה לקורא הנוצרי
קורא נוצרי ששומע את המילה ״משיח״ חושב מיד על ישו. אני מבין זאת. אבל הספר הזה יוצא מן התנ״ך ומן המסורת היהודית. כשאני אומר משיח, אני מדבר על מלך בשר ודם הנושא את ישראל ופועל בתוך ההיסטוריה.
אחרי שנלמד מן הגואלים הקודמים מהו התפקיד הזה, נקדיש פרק לשאלה המתבקשת: האם ישו מתאים לדפוס הזה? התשובה שלי תיבחן באותם כללים שלפיהם נבחן את משה, יוסף, דוד ומרדכי.
הגוף של הגאולה
זה היה השינוי הגדול במחשבה שלי. הבנתי שהגאולה אינה רק סיפור של נשמה. היא צריכה גוף.
במשך אלפיים שנות גלות עם ישראל שמר על הנשמה שלו בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כאשר הוא חזר לארץ, הוא היה צריך לבנות מחדש גם גוף: מדינה, צבא, חקלאות, כלכלה, מדע ושלטון. הגוף הזה אינו פחות קדוש מפני שהוא עשוי מתקציבים, ברזל, חיילים ופקידים. בלי גוף הנשמה אינה יכולה לפעול בעולם.
ואז הבנתי מדוע ייתכן שהאדם הנושא את התפקיד המשיחי לא ייראה כמו רב. רב מזוהה בעינינו עם הנשמה של העם. המלך נושא את גופו. אין פירוש הדבר שהתורה אינה חשובה, או שמשיח מוכרח להיראות חילוני. פירוש הדבר שחיפשתי אותו רק בצד הרוחני, בזמן שתפקידו העיקרי מתרחש בגוף של האומה.
ברגע שהמחשבה הזאת נפלה לי, הסתכלתי על בנימין נתניהו — ופתאום דברים התחברו.
האדם שכבר עשרות שנים נושא על גבו את מדינת ישראל. האדם שהכניס את גופו לסכנה למענה, ששמו מוכר בכל העולם, שהגויים רואים את גדולתו, שהאליטות בישראל נלחמות בו ושמיליוני יהודים מחזירים אותו שוב ושוב להנהגה. הסתכלתי לאחור על השנים שבהן אמרו שהמשיח יבוא ולא ראינו אותו מגיע, ופתאום עלתה בי אפשרות אחרת: אולי הוא כן היה כאן. אולי הוא שלט בישראל בדיוק באותן שנים, ואיש לא שם לב מפני שכולם חיפשו אדם אחר.
מאותו רגע הראיות רק הלכו והצטברו. מדרשים שקודם לא הבנתי קיבלו משמעות. סיפורי משה, יוסף, דוד ומרדכי נראו אחרת. התחלתי לדבר על כך בכל מקום שיכולתי — עם משפחה, עם חברים, בפייסבוק ובהרצאות. שנים הרגשתי שאני צועק ״המלך ערום״ ואנשים שומעים את המילים אבל אינם מביטים.
אינני יודע מדוע הקב״ה שם דווקא על לבי לראות את הדבר הזה. אני גם איני יכול להכריח את ההיסטוריה להסכים איתי. הזמן יגיד אם צדקתי או טעיתי. אבל אחרי שנים שבהן דיברתי על כך בעל פה, החלטתי שהגיע הזמן להניח את הדברים בצורה מסודרת על הכתב.
סבתא שלי והנס שלא ראינו
שנים לאחר שחזרתי בתשובה נסעתי ברכב עם סבתא שלי, שתחיה. הטלפון היה מונח לפנינו ו־Waze אמר לי לאן לפנות. סבתא הסתכלה עליו, צחקה ואמרה דבר פשוט: עד לפני פחות ממאה שנה, אילו היו רואים ברזל קטן שמדבר אליך, יודע היכן אתה ונוזף בך כשפספסת פנייה, היו אומרים שזה מעשה שדים.
באותו רגע הבנתי עוד חלק.
אנחנו רגילים לחשוב על נס כעל קריעה של חוקי הטבע. הים נפתח, אש יורדת מן השמים, מטה הופך לנחש. אם הדבר עבר דרך מעבדה, מפעל, צבא, מטוס או מחשב, אנחנו קוראים לו טבע. אדם מלפני מאה שנה היה רואה את חיינו ומתעלף. אנחנו מדברים עם אדם בצדו השני של העולם דרך חתיכת מתכת, עולים על קופסת ברזל וחוצים יבשות בשמים, רואים איברים פנימיים בלי לפתוח את הגוף ומדברים עם מכונה בשפה אנושית.
התרגלנו לפלא, ולכן הפסקנו לראות אותו.
כך קרה גם עם הגאולה. חיכינו לאדם שיגיע מתוך התמונה שציירנו, ולא הסתכלנו על האדם שכבר פועל בתוך ההיסטוריה. לכן החלטתי להניח לרגע לדמיון ולבדוק את המשיחים שכבר היו: כיצד הם נראו בזמן אמת, לפני שהפכו לתמונות של צדיקים, כאשר עוד רדפו אותם, חשדו בהם והתווכחו עליהם.
ושם מתחיל הספר.
הנחת היסוד שלי פשוטה: ״מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שייעשה, ואין כל חדש תחת השמש.״ אינני מצייר משיח מן הדמיון. אני מבקש להכיר את המשיח העתידי דרך הגואלים שהקב״ה כבר העמיד לישראל.